#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקיג. אין פורטין מתיבת המוכסין אבל נותן לו דינר ומחזיר לו את השאר. האם סבר שסתם גזילה יאוש בעלים או לא? 	"כתבו התוס' (ד""ה אין) שלרבנן דאמרי סתם גזילה לא הוי יאוש בעלים א""ש ומ""מ קתני דנותן דינר ויחזיר לו את השאר הואיל ואין ידוע בברור שהם של גזל. ור""ש נמי דאמר סתם גזילה הוי יאוש בעלים דהשתא הוי יאוש ושינוי רשות מ""מ אין פורטין משום דדבר מגונה הוא, דתיבה מיוחדת להצניע שם גזילות שלהם ודרכם כל שעה להניחם שם <sup>קצט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קצט.  והרא""ש  (סי' ט)  כתב דאף אם נאמר שסתם גזילה לאו יאוש בעלים, כל מה שהמוכס נוטל הוי יאוש בעלים ואפילו הכי דבר מגונה הוא שיקבל אדם ממון ממקום המיוחד לגזל.</span>"	"ב""ק תוס' קיג."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקיד. אמר רבא הני דדיירי דרי [עכו""ם שיש להם בהמות ומזבלין מהן שדות בשכר] בתוך התחום אסור ליקח מהן. מה אסור ליקח מהם ומדוע? "	"רש""י פירש בהמה שמא נתחברה עם בהמותיהם של ישראל ושל בני ישראל היא <sup>ר</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ר.  והרשב""א  (ד""ה אבל)  כתב על פרש""י וזה תימה דרוב בהמות של עכו""ם הם, והולכים אחר הרוב, דאפילו בגזלן מותר ליקח כל זמן שהרוב שלו, ואסיקנא בשלהי פרקין אפילו מיעוט שלו. והראב""ד והר""ח פירשו בלוקח כל הזבל שבדיר ויש בתוכו זבלי בהמות של ישראל.</span>"	"ב""ק קיג: "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקטו. על איזה דין הקשו והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא (3) ומה הם התירוצים לקושיא? (3) 	"1) אין פורטין מתיבת המוכסין.<br>2) ר""ע מתיר ללבוש כלאים להבריח בו את המכס ות""ק אוסר רק משום איסור כלאים.<br>3) נודרין למוכסין שהיא של תרומה או שהיא של בית המלך אע""פ שאינה תרומה ואינה של בית המלך.<br>והתירוצים לקושיא: א""ר חנינא בר כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה. דבי רב ינאי אמרי במוכס העומד מאליו. רב אסי אמר במוכס כנעני דהוי כהפקעת הלואתו שמותר. והתירוץ של מוכס כנעני לא קאי על אין פורטין שזה שהוא גוי אינה סיבה שיחשב גזל ועיין בהערה <sup>רא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רא.  כתב הרשב""א  (ד""ה במוכס)  שהראב""ד פירש דהא דרב אשי קאי אהך דכלאים ואהך דנודרים להרגים אבל משנתנו ודאי בישראל מיירי. והרשב""א הקשה עליו עי""ש ופירש דרב אשי לא קאי אלא אהיא דכלאים. </span>"	"ב""ק קיג."		
